ערד של שנות האלפיים הינה עיר צעירה ברוחה, אך עתירת ניסיון. העיר מתוכננת היטב, נבנתה על פי סטנדרטים בינלאומיים מקצועיים. גם כיום, יותר מ- 45 שנה לאחר שקמה בלב המדבר, ערד עדיין מרווחת, נקייה, מסודרת היטב, ולבבות תושביה פתוחים בחום לקבל כל אורח, מכל קצוות העולם.

בשנת 1967 נערכו לראשונה בחירות למועצת ערד, ולראש המועצה נבחר אברהם בייגה שוחט, שכיהן בתפקיד זה עד לבחירתו לכנסת בשנת 1986. סגנו, בצלאל טביב נבחר במקומו לראש המועצה, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 2003. ביוני 1995 הוכרזה ערד כעיר.

לאחר איתור השטח לעיר ערד, הוחלט כי תכנון העיר יעשה באתר עצמו והצוות יגור במחנה קדמי על מנת לחוש ולהבין את תנאי האזור ואקלימו, ויהיה לתקיעת היתד ראשונה  במקום. המחנה תוכנן ב-1961 על ידי אדריכל אלכסנדר שר ואדריכלית אילנה  ברנזון אלרוד. הצוות עבר למקום ב-1961.

המחנה כלל בנין אדמיניסטרציה מרכזי עם קומה ראשונה בנויה אבן כמקום מקלט בשעת הצורך. חדר אוכל, משרדים וחדרי המגורים נבנו משאריות צריפים ששופצו והותאמו.

עם המעבר למחנה הקדמי, הורחב הצוות שכלל אדריכלים ומהנדסים, אנשי אדמיניסטרציה ופונקציות נוספות ובהם היה אברהם בייגה שוחט, לימים ראש העיר ערד.

המחנה הקדמי הפך לעיריית ערד ומקום למוסדות ציבור נוספים שאיכלסו את כל המבנים.

בשנת 1962 הגיעו לערד המתיישבים הראשונים, שבאו ברובם למקום על פי הוראת מדינת ישראל. כוונת הממשלה הייתה להקים במקום יישוב שתושביו יעבדו בקידוחי גז טבעי ונפט, מפעלים ותיירות מרפא באזור ים המלח. העיירה קמה עם תכנון אדריכלי דקדקני שנמשך כחצי שנה ודירות נמכרו רק לבעלי מקצוע שהוגדרו כמתאימים. מיקומה של ערד נקבע במטרה לאכלס את השטח הריק בצפון-מזרח הנגב. הכוונה הייתה שתשמש מרכז לחבל התיישבותי חדש, הוא חבל ערד.

ב-23 בינואר 1921 ניתן אישור מהשלטון המנדטורי לחיילים משוחררים מהגדודים העבריים להקים במקום יישוב. תשעה גברים ושתי נשים הגיעו לאתר, והחלו בבניית יישוב וחיפוש מים. לאחר ארבעה חודשים נכשלה היוזמה – מים לא נמצאו במקום, וההתיישבות ננטשה. בראשית שנות ה-60 הוחל בתכנון חבל ערד, התכנון החל ב- 1960 בקריה בתל אביב עם החיפוש אחר האתר המתאים להקמת העיר במרחב ממזרח לבאר שבע על גבול המורדות לים המלח.

מקור השם “ערד” מספר במדבר, פרק כ”א, פסוק א’: “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב”. בקרבת ערד החדשה נמצאת העיר העתיקה תל ערד, שבה נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הכנענית לפני כ-5,000 שנה ומהתקופה הישראלית לפני כ-3,000 שנה. העיר ערד של תקופת הברונזה הקדומה השתרעה על כמאה דונם, והוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים. היא אחת מהערים הקדומות ביותר בארץ ישראל שבהן רחובות מתוכננים, מבני ציבור ושלטון וחומה.