אני אוהבת לרדת למדבר, לראות נופים קסומים, לחוות שקט ושלווה מדבריים, לטייל בשפע מסלולי טיול שבהם פינות חמד מדבריות בלתי מוכרות. לכן אני אוהבת להגיע לערד. בערד המונה כיום כ- 30,000 נפש, יש מרכז מסחרי פתוח, קניון ממוזג ומתחם קניות ובילוי ביציאה המערבית שלה. ותיקי ערד הגיעו אליה מכל קצות הארץ והעולם. כאן תפגשו צברים ותיקים ועולים חדשים, בני המגזר האתיופי וחסידי קהילת גור, בדואים מהפזורה וקהילה של הציונות הדתית. גם כיום, יותר מ- 45 שנה לאחר שקמה בלב המדבר, ערד עדיין מרווחת, נקייה, מסודרת היטב, ולבבות תושביה פתוחים בחום לקבל כל אורח, מכל קצוות העולם.

יש בה תכנון אורבני הלוקח בחשבון את זווית בתי המגורים, מיקום הרחובות וצד חזיתות הבתים, הכל בהתאם למזג האוויר המדברי, הרוחות או הקור בחורף. ערד נודעה בעבר כעיירת מרפא לחולי מחלות נשימה, אך ברבות השנים, עם פיתוח טיפול תרופתי למחלות אלו, נזנחה העיר כיעד מרפא ונותרה כתחנת מעבר למלונות ים המלח. פסטיבלים שונים שצצו ונעלמו, היו לנקודות אור בחייה של העיר. אך התושבים הוותיקים, אינם אומרים נואש. יוזמות אישיות וקהילתיות קמות ומתקבלות בברכה ע”י העירייה וע”י המדינה. על היוזמה החדשה, נספר לכם בכתבה זו. אל תשפטו אותי על התרגשות יתר, כי אם תגיעו להתארח אצל האנשים המיוחדים האלה – גם אתם תתרגשו!

להמשך הכתבה